רוצים להימנע ממשקפיים למרחק וקריאה? כדאי לדעת שיש כמה פשרות שתצטרכו לעשות.
מונו-ויז’ן הינו מצב בו עין אחת רואה טוב למרחק והעין השנייה רואה טוב לקרוב.
לרוב מצב של מונו-ויז’ן יגיע כחלק מתיקון הראייה:
- ניתוח קטרקט- כאשר נבחר את סוג העדשה שישתילו לנו בעין בעת ניתוח הקטרקט, ישנה אופציה לתקן עין אחת למרחק בעוד העין השנייה תתקון לקריאה.
- ניתוח לייזר- אנשים בני 40 ומעלה אשר מעוניינים להסיר את המשקפיים יתקנו בעין אחת את הליקוי למרחק בעוד שבעין השנייה ישאירו למרחק קריאה.
- הרכבת עדשות מגע- התאמת עדשות מגע אשר מיועדות לתקן עין אחת למרחק ועין שניה לקריאה.
אז איך זה עובד?
בגילאים צעירים, העדשה התוך עינית שלנו גמישה ולכן מסוגלת לשנות את המיקוד שלה בהתאם למרחק שאליו נתמקד. כאשר מסתכלים לקרוב העדשה תשנה את קמירותה (כמו מצלמה שמשנה את הפוקוס שלה) ובכך נראה טוב לקרוב.
החל מגיל 40, גמישות העדשה התוך עינית יורדת בהדרגה ולכן אנחנו נזקקים למשקפי ראיה המיועדים לקרוב (קריאה).
במידה ונהיה מעוניינים להסיר את המשקפיים בגילאי 40 ומעלה, אין אפשרות לתקן את הראיה לשני המרחקים בו זמנית כלומר: במידה ויתקנו לי את הראייה למרחק – עדיין אזדקק למשקפיים לקרוב ולהיפך, אם יתקנו לי את הראייה לקריאה- עדיין אצטרך להרכיב משקפיים למרחק.
ולכן, על מנת להתגבר על הבעיה: ישנו תיקון פשרה הנקרא “מונו-ויז’ן”.
אז כמו שהסברתי בהתחלה, מונו ויז’ן הוא פתרון שבו עין אחת תראה לרחוק ועין אחת לקרוב. כלומר “נכוון” עין אחת לראיה אופטימלית למרחק ואת העין השנייה לקרוב.
ההתאמה תתבצע קודם כל על ידי זיהוי העין הדומיננטית. לכל אחד יש עין דומיננטית אשר רואה טוב יותר ומבצעת את מרבית הפעולות לראייה מרחוק.
עין דומיננטית זו העין שנעדיף לראות דרכה אם נאלץ לסגור עין אחת.
בעין הדומיננטית מטפלים בצורה מלאה כלומר, מתקנים את כל המספר עד למצב שנראה מצוין לרחוק. בעין השנייה משאירים מספר קטן יחסית שאיתו נוכל להסתדר בקרוב בזמן קריאה. בסופו של דבר, המוח ילמד להשתמש בעין הרלוונטית בהתאם למרחק שאותו נרצה לראות כלומר, המוח בעצם דוחה את העין שבה הוא רואה את התמונה המטושטשת ומתמקד רק בעין עם התמונה החדה.
נשמע מסובך?
כמובן שמדובר בהליך שדורש זמן הסתגלות אך לרוב תוך מספר שבועות התהליך הופך טבעי.
יחד עם זאת, חשוב לציין שגם אחרי שהמוח מתרגל לרעיון החדש עדיין ישנם מספר חסרונות במונו-ויז’ן שעבור פציינטים מסוימים עלול להיות קריטי:
- דורש זמן הסתגלות
- ביטול ראייה דו עינית
- ראיית עומק נפגעת עקב ביטול ראייה דו עינית- במצב רגיל, המוח מקבל 2 תמונות מכל אחת מהעיניים כאשר כל תמונה מגיעה מכיוון מעט שונה (בגלל המיקום השונה על העין) ומכאן נוצרת ראיית העומק שלנו. במקרה של מונו ויז’ן נקבל רק תמונה אחת.
- שדה ראייה נפגע
- ראיית צבעים נפגעת
- העיניים נוטות להתעייף יותר כיוון שיש יותר מאמץ על כל עין בנפרד.
- לעיתים עדיין נצטרך משקפיים במצבים בהם הראיה לא אופטימלית (חושך, קריאה ממושכת).
- יכול להוות בעיה במרחק הביניים.
לסיכום,
לא כל אחד מתאים להתאמת מונו-ויז’ן הן מבחינת נתונים פיזיים והן מבחינה מנטלית. לפני תחילת התהליך חשוב מאוד לקבל הסבר ברור ומפורט על השפעות המונו-ויז’ן וכן מנקודת מבט שלי כאופטומטריסטית חשוב לי להבין את אורח חייו של הפציינט מבחינת צרכי הראיה שלו, האם הוא אדם סתגלן ומוכן לעשות פשרות על מנת לוותר על המשקפיים.
למי שמתלבט לגבי מהלך בלתי הפיך של ניתוח ותיקון מונו-ויז’ן לפני ניתוח קטרקט או לייזר, ממליצה להתנסות קודם בראיית מונו-ויז’ן על ידי הרכבת עדשות מגע. חשוב מאוד לבצע סימולציה על מנת שהפציינט יחווה באופן די מדויק איך זה מרגיש.
